יום רביעי, 26 בנובמבר 2008

מסכת ברכות, פרק א' משנה ב'

מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית?
מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי,
וְגוֹמְרָהּ עַד הָנֵץ הַחַמָּה.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת,
שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת.
הַקּוֹרֵא מִכַּאן וָאֵילָךְ – לֹא הִפְסִיד,
כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה.

ואמר אבא: אך ראו את נוסח הרמב"ם - [ה] מאימתי קורין את שמע בשחרים? משיכיר בין תכלת ללבן.
רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתן עד הנץ החמה. רבי יהושע אומר: עד שלוש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלוש שעות. הקורא מכאן ואילך – לא הפסיד,כאדם שהוא קורא בתורה.

תנא קמא לנוסח הרמב"ם: קבלת עול מלכות שמים מתחילה בזריחה וממשיכה כל היום כולו
רבי אליעזר: מצמצם אותה ל"בין הדמדומים" שכן משהחמה מנצה זהו עידן "האדם העובד" ואין מקום למלכות שמים. רבי יהושע: מרחיב את תחום "עול מלכות שמים" עד שבני המלכים מתעוררים - שכן סתם בני אדם הקמים אינם מבטלים את מלכות השמים אך בני המלכים משקמו - לא ניתן לקבל עוד מלכות שמים. השאלה: מתי קמים המלכים?

אין תגובות: