יום רביעי, 26 בנובמבר 2008

מסכת ברכות, פרק א' משנה ה'

מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה:
הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה,
וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמַר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת,
עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא,
שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (דברים טז ג).
"יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַיָּמִים,
"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַלֵּילוֹת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
"יְמֵי חַיֶּיךָ" – הָעוֹלָם הַזֶּה,
"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.

ואמר אבא: מה הסיפור עם ר אלעזר בן עזריה? לשם מה מספרים לנו אותו? למה המשנה לא מביאה פשוט את מחלוקת בן זומא וחכמים?
לדעתי צריך לקרוא את המשנה כהמשך למשנה הקודמת וכתשובה לסיפא של המשנה:
אחת ארוכה ואחת קצרה: אומר התנא: בואו ניתן לאנשים חופש בתפילה - אחת ארוכה ואחת קצרה ובלבד שיקבל עול מלכות שמיים
לא יעלה על הדעת אומר רבן גמליאל הנשיא: אין לשנות ממטבע תפילה - אסור לקצר ולהאריך. אסור להוסיף ולגרוע.
קריין::::::::::: <מתחולל מהפך בבית המדרש - רבן גמליאל מודח וממנים את ר אלעזר בן עזריה>
מתריס רבי אלעזר בן עזריה כלפי רבן גמליאל ושיטתו: בגלל ההתקבעות שלכם ש"אין לשנות ולהוסיף" לא נשמע קולו של בן זומא (היושב קרוב לפתח בעיניים מצועפות) והיינו יכולים לשבת עוד 70 שנה ועדיין היה חושש בן זומא להגיד את שבדעתו שכן "אסור לשנות!" ולא היינו זוכים לשמוע את המדרש הנפלא הגורר איתו גם שינוי בנוסח התפילה...
כלומר - מאמר ר' אלעזר בן עזריה אינו פתיחה למחלוקת בן זומא וחכמים אלא התרסה כלפי ר' גמליאל והמשנה הקודמת - התרסה המאפשרת לנו לשמוע את בן זומא.

אין תגובות: