יום רביעי, 26 בנובמבר 2008

מסכת ברכות, פרק א' משנה ד'

בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ,
וּבָעֶרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ,
אַחַת אֲרוּכָה1 וְאַחַת קְצָרָה.
מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ – אֵינוֹ רַשָּׁאי2 לְקַצֵּר.
לְקַצֵּר – אֵינוֹ רַשָּׁאי2 לְהַאֲרִיךְ.
לַחְתֹּם – אֵינוֹ רַשָּׁאי2 שֶׁלֹּא לַחְתֹּם3.
וְשֶׁלֹּא לַחְתֹּם – אֵינוֹ רַשָּׁאי2 לַחְתֹּם3.


ואמר אבא: השורות הקשות הן: אַחַת אֲרוּכָה1 וְאַחַת קְצָרָה.
מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ – אֵינוֹ רַשָּׁאי2 לְקַצֵּר.
לְקַצֵּר – אֵינוֹ רַשָּׁאי2 לְהַאֲרִיךְ.
רש"י פירש מה שפירש (אמת ואמונה - ארוכה, השכיבנו - קצרה) והיקשו עליו ששתיהן ארוכות, רמב"ם פרש שמדובר על השתיים הפותחות שכן יוצר אור פותחת בברוך ואהבת עולם לא - אולם הלשון לא תואמת (היה לו לכתוב "מקופ שאמרו לפתוח"). התוספות (רבנו תם ורבי יעקב) הלכו בכוון הפוך: "אחת ארוכה ואחת קצרה" – רוצה לומר שאם ירצה יאריך בהם, שיזכיר יציאת מצרים, ואם ירצה יקצר בהם שלא יזכיר בה יציאת מצרים; ו"אחת ארוכה" דקתני – רוצה לומר "בין ארוכה בין קצרה". ודומה לזה מאי דאמרינן "אחת בתולות ואחת בעולות", שרוצה לומר: בין בתולות בין בעולות. כלומר יש פה בעצם מחלוקת בין התנא הסובר "אחת ארוכה ואחת קצרה" (ואם תרצו נוסיף "ובלבד שיכוון ליבו לשמיים) ובין התנא החותם את המשנה (או שאולי זו תוספת) ש - "אין לשנות ממטבע חכמים".

אין תגובות: